למה טניס הוא ספורט מדהים

הגדרה
טניס הוא משחק ליחידים או זוגות המשוחק בעזרת מחבט וכדור על מגרש מלבני החצוי ע”י רשת. המטרה היא לחבוט בכדור מעבר לרשת לתחום מגרש היריב כך שהוא לא יוכל להחזיר אותו לפני שפגע פעמיים במשטח או פגע בגוף זר כלשהו אחרי שפגע בתחומי מגרש היריב.

 מגרש וציוד
אורך המגרש הוא 26 יארד (23.77 מ´), רוחבו במשחקי יחידים 9 יארד (8.23 מ´) ובזוגות 12 יארד (10.97 מ´). המגרש מחולק ע”י רשת ל-2 חלקים (שוים, כמובן). הרשת היא בגובה יארד אחד (91 ס”מ) במרכז המגרש ובגובה 1.06 מ´ בצדדים

המשטח עשוי להיות עשוי ממגוון של חומרים – הנפוצים הם דשא, חימר וחומרים סינטטיים שונים. לסוג המשטח יש חשיבות רבה, אך זה לא המקום להרחיב בענין, עקב קוצר היריעה נוותר גם על תיאור המחבט והכדור.

חוקי הטניס על קצה המזלג
משחק טניס מחולק למערכות. משחקי נשים הם תמיד בשיטת הטובה מ-3 מערכות (הראשונה שזוכה ב-2 מערכות מנצחת). משחקי גברים יכולים להיות הטוב מ-3 או 5 מערכות. ברוב הטורנירים משחקים הטוב מ-3 חוץ מבארבעת טורנירי ה”גראנד סלאם” (אליפות אוסטרליה הפתוחה שבמלבורן, הרולאן גארוס שבפריז, ווימבלדון שבלונדון ואליפות ארה”ב הפתוחה שבניו יורק) גם בדיוויס קאפ( טורניר המדינות הקבוצתיים) משחקים הטוב מ-5 מערכות.

כדי לזכות במערכה צריך לנצח ב-6 משחקונים (גיימים), בתנאי שהיריב לא הגיע ליותר מ-4 גיימים. אם יש שויון 5:5 ממשיכים לשחק עוד 2 גיימים, ובמצב של שויון 6:6 בד”כ משחקים גיים מיוחד שנקרא שובר שויון, שהמנצח בו זוכה במערכה (בטורנירים מסוימים לא משחקים שובר שויון במערכה האחרונה וממשיכים לשחק עד שלאחד הצדדים יש יתרון של 2 גיימים(.

במשחקון רגיל (לא שובר שויון!) זוכה מי שהגיע ל-4 נק´ או יותר, בתנאי שיש לו יתרון של 2 נק´ על היריב. בטניס נהוגה ספירה די מוזרה – במקום 1,2,3 סופרים 15,30,40… ממצב של שויון 40:40 לא סופרים נקודות אלא מציינים אם יש שויון או יתרון לאחד הצדדים, וכאשר שחקן שיש לו יתרון זוכה בנקודה הבאה הוא מנצח במשחקון, ואם יריבו זכה שוב יש מצב של שויון וממשיכים עד שמגיעים להכרעה…

במשחקון שובר שויון זוכה מי שהגיע ראשון ל-7 נק´ או יותר בתנאי שיש לו 2 נק´ יתרון.

כל נקודה נפתחת בחבטת הגשה. השחקן המגיש צריך לחבוט את הכדור למלבן ההגשה הנגדי (מלבן ההגשה מסומן ע”י קו מקביל לרשת במרחק 6.04 מ´ ממנה וקו אנכי לרשת החוצה את המגרש ל-2 חלקים), מבלי שהוא יפגע ברשת. אם הכדור פגע במלבן ההגשה לאחר שנגע ברשת ההגשה אינה נחשבת ויש לחזור עליה.

למגיש מותר לפסול את ההגשה הראשונה (הגשה פסולה אם היא לא פוגעת במלבן ההגשה), אבל במקרה שהוא פוסל גם את השניה יריבו זוכה בנקודה.

אם ההגשה חוקית המשחק נמשך עד שאחד הצדדים זוכה בנקודה (בד”כ אם יריבו לא הצליח להחזיר כדור שפגע בתחומי המגרש שלו, או שהכדור שחבט היריב פגע מחוץ לתחום המגרש).

בכל משחקון רגיל אחד השחקנים הוא המגיש והשני הוא המחזיר. ההגשה מתבצעת מאחורי קו הבסיס (הקו המקביל לרשת המסמן את תחום המגרש) לסירוגין מצד ימין ומצד שמאל, כאמור תמיד למלבן ההגשה הנגדי. תמיד במצב של מספר נק´ זוגי ההגשה היא מצד ימין, ובמצב של מספר אי-זוגי מצד שמאל.

בשובר שויון מתחלפים בהגשה אחרי כל מספר אי-זוגי של נק´.

אחרי כל מספר אי-זוגי של משחקונים, ובסיום כל מערכה, יש הפסקה של 90 שניות, ולאחריה השחקנים מחליפים מגרשים. אחרי המשחקון הראשון במערכה מחליפים מגרשים אבל אין הפסקה (זה השינוי שהזכרתי קודם – בעבר לא היתה הפסקה בסיום מערכה אם היה מס´ זוגי של משחקונים). בשובר שויון מחליפים מגרשים אחרי כל 6 נק´ ללא הפסקה.

ע”פ החוקה השחקנים צריכים להיות מוכנים לחידוש המשחק תוך 25 שניות מסיום הנקודה הקודמת. עיכוב המשחק עלול לגרום לעונש של נקודה לזכות היריב.

כדור שפוגע ברשת, כולל העמודים שמחזיקים אותה, הוא חוקי למעט בחבטת הגשה.

כדור שפוגע בכל עצם אחר למעט המשטח (בתחומי המגרש), השחקנים והמחבט מסיים את הנקודה. אם הכדור פגע קודם בתחומי המגרש זוכה בנקודה השחקן בצד הנגדי של המגרש. אם הכדור לא פגע קודם במגרש זוכה בנקודה יריבו של השחקן שחבט בכדור. אם כדור פוגע בגוף השחקן יריבו זוכה בנקודה

.לשחקן (כולל המחבט) אסור לנגוע ברשת